הרבה אנשים מחפשים בגוגל "שכיבות שמיכה", אז בואו נוריד את זה מהשולחן: השם הנכון הוא שכיבות סמיכה, כי סומכים על הידיים, ואין שום בושה אם כרגע אתם לא מצליחים לעשות אפילו אחת. התרגיל הזה דורש הרבה מהחזה, מהכתפיים, מהזרועות ומהבטן בו זמנית, ובשביל חלק גדול מהמבוגרים שלא התאמנו שנים זו פשוט מדרגה גבוהה מדי לעלות אליה בקפיצה. הפתרון הוא לא להתאמץ יותר, אלא לבנות מדרגות.
למה זה קשה יותר ממה שנראה
בשכיבת סמיכה הידיים דוחפות חלק גדול ממשקל הגוף, והבטן והישבן צריכים להחזיק את הגוף כמו קרש כדי שהאגן לא יצנח. אצל מתחילים בדרך כלל אחד מהשלושה נכשל קודם: הכוח בחזה ובזרועות, היציבות במרכז הגוף, או תחושה לא נעימה בשורש כף היד. כל אחד מאלה משתפר באימון, אבל לא באותו קצב, ובגלל זה אנשים נתקעים כשהם רק מנסים שוב ושוב על הרצפה.
החדשות הטובות הן שאפשר לשלוט בקושי בלי שום ציוד. ברגע שהידיים גבוהות מהרגליים, חלק מהמשקל עובר לרגליים. זה העיקרון של כל המדרגות שמפורטות כאן. במחקר קטן על 18 גברים צעירים החוקרים שינו את תנוחת הגוף כדי לכוון את העומס, והתוצאות בכוח ובשריר היו דומות לאלו של לחיצת חזה קלה. המשתתפים כבר התאמנו לפני כן, אז אי אפשר להסיק מזה הרבה על מתחילים גמורים, אבל הרעיון של שינוי תנוחה ככלי לגיטימי מקבל פה תמיכה.
סולם ההתקדמות
הטבלה הזו היא המלצה מעשית שלנו, לא תקן רשמי. נקודת ההתחלה הראשונה לקוחה מדף תרגילי הכוח של שירות הבריאות הבריטי, שמציע לחיצה על הקיר ב-3 סטים של 5 עד 10 חזרות. משם ממשיכים לרדת.
| מדרגה | איפה הידיים | יעד לפני מעבר הלאה |
|---|---|---|
| 1 | על הקיר, במרחק זרוע | 3 סטים של 10 |
| 2 | על שיש המטבח | 3 סטים של 10 |
| 3 | על שולחן יציב | 3 סטים של 10 |
| 4 | על כיסא שצמוד לקיר או ספה קשיחה | 3 סטים של 8 |
| 5 | על מדרגה נמוכה או ארגז | 3 סטים של 8 |
| 6 | ירידות איטיות מהרצפה | 3 סטים של 5, ירידה של 3 שניות |
| 7 | שכיבה מלאה על הרצפה | אחת נקייה, ואז שתיים |
מאמנים את זה שלוש פעמים בשבוע עם יום מנוחה ביניהם. זה תואם את המלצת המכללה האמריקאית לרפואת ספורט למתחילים, 2 עד 3 פעמים בשבוע. לא צריך לעבור את כל הסולם, וגם לא חייבים להתחיל מהמדרגה הראשונה. בוחרים את הגבוהה ביותר שבה מרגיש שבחמש החזרות האחרונות צריך להתאמץ.
מי שאוהב שכיבות על הברכיים יכול להשתמש גם בהן. הן עובדות, אבל במדרגות של שיפוע יותר קל לשמור על גוף ישר מהראש עד הרגליים, וזה מה שנצטרך בהמשך. מי שעושה שכיבות ברכיים כדאי שיוודא שהאגן לא נשאר מאחור.
טכניקה בלי דרמה
חמישה דברים שכדאי לבדוק בכל מדרגה:
- כפות ידיים: מעט רחב מהכתפיים, האצבעות מפוזרות, והכף כולה לוחצת על המשטח.
- מרפקים: לא מתעופפים הצידה בזווית ישרה. מכוונים אותם קצת לאחור, בערך באלכסון.
- ישבן ובטן: מכווצים לפני שיורדים, כאילו מישהו עומד לדגדג אתכם.
- ראש: ממשיך את קו הגב. לא מרימים את הסנטר ולא מסתכלים על הרגליים.
- טווח: החזה מתקרב למשטח והמרפקים מגיעים בערך לזווית ישרה. אם אי אפשר, עולים מדרגה ולא מקצרים את התנועה.
אחרי שהתנועה נקייה, אפשר לעבור לשכיבות סמיכה המלאות. בעמוד התרגיל יש סרטון הדגמה ודגשים לביצוע.
ירידות איטיות: הגשר לרצפה
בין השיפוע הנמוך לשכיבה המלאה יש קפיצה שקשה להתגבר עליה. מה שעוזר לרוב המתחילים הוא לעבוד על החלק הקל יותר של התרגיל, הירידה. מתחילים למעלה בתנוחת שכיבה, יורדים לאט במשך שלוש שניות עד הרצפה, נוגעים, מורידים ברכיים ועולים חזרה בלי לדחוף. זה נחשב חזרה אחת. שלושה סטים של חמש.
ההמלצה הזו מבוססת על ניסיון של מאמנים, ולא מצאנו מחקר שבדק אותה ישירות בקרב מתחילים. שווה לדעת שירידות איטיות עלולות לגרום לכאבי שרירים חזקים יותר בימים הראשונים, וסקירה על כאבי שרירים מאוחרים ממליצה להכניס תרגילים מהסוג הזה בהדרגה לאורך שבוע או שבועיים. אז מתחילים בשניים או שלושה סטים, לא בחמישה.
ארבעה תרגילים שעוזרים מהצד
שכיבת סמיכה היא תרגיל של כל הגוף, אז כדאי לחזק גם את מה שמסביב. שניים או שלושה מאלה בסוף כל אימון יספיקו:
- פלאנק: מלמד את הגוף להישאר קרש. מתחילים ב-20 שניות ומוסיפים.
- פלאנק טפיחות כתפיים: מאתגר את הכתפיים ואת היציבות, ובהתחלה אפשר לעשות אותו על הברכיים.
- גשר עכוז: מחזק את הישבן, שאחראי לכך שהאגן לא ייפול.
- סופרמן: עובד על הגב, שמאזן את כל העבודה על החזה.
לא חייבים לבנות מזה תוכנית שלמה. ההמלצות מדברות על עבודה על כל קבוצות השרירים הגדולות ביומיים בשבוע, אז אם רוצים מסגרת מסודרת, אפשר להסתכל בתוכנית למתחילים בבית.
טעויות שעוצרות התקדמות
- לנסות שוב ושוב על הרצפה. עשר הצלחות על שולחן מלמדות יותר מעשרה ניסיונות כושלים.
- לדלג על מנוחה. גם אם זה נראה מעט, השרירים צריכים זמן. יום עבודה, יום הפסקה.
- לרדוף אחרי מספר ביום אחד. מי שמתאמץ עד הקצה בכל אימון ישלם על זה למחרת. במאמר על שכיבות סמיכה כל יום יש הסבר איך מחשבים כמות שאפשר לעמוד בה.
- להתעלם מכאב. כאב שרירים קל אחרי התרגיל הוא נורמלי. כאב חד במפרק הוא סיבה לעצור ולבדוק אצל איש מקצוע.
- לבדוק את עצמכם כל יום. מנסים שכיבה מלאה פעם בשבועיים, אחרי חימום קל, ולא בכל הזדמנות.
איך זה עובד ב-MuscleUp
באפליקציה לכל תרגיל חזרות יש גרסאות קלות יותר וקשות יותר, וגם סרטון הדגמה ביוטיוב. בשאלון ההתחלתי עונים על ארבע שאלות של "כמה ברצף", ואחת מהן עוסקת בשכיבות סמיכה. אם התשובה נמוכה, נקודת ההתחלה תהיה גרסה קלה יותר והיעד יוגדר בערך ל-60 עד 70 אחוז ממה שציינתם.
אחרי כל אימון מזינים מה עשיתם ומדרגים אם היה קל מדי, בדיוק או קשה מדי. כשעומדים ביעד, הוא עולה. כשהיעד עובר את הקצה העליון של טווח הגרסה, עוברים לגרסה הקשה הבאה. אם פספסתם פעמיים ברצף, היעד יורד, ואם הוא ירד מתחת למינימום, חוזרים לגרסה קלה יותר. כך אתם לא צריכים לזכור באיזה שלב אתם.
ארבעה שבועות ראשונים לדוגמה
כדי שלא יישאר רק רעיון, הנה דרך לפרוס את זה על החודש הראשון. זו הצעה להתחלה, ואם אתם מרגישים שאתם צריכים יותר זמן בכל שלב, זה בסדר גמור.
- שבוע 1: שלושה אימונים של 3 סטים של 6 עד 8 במדרגה שבחרתם, ועוד 2 סטים של פלאנק קצר. המטרה היא ללמוד את התנועה ולא להתעייף.
- שבוע 2: אותה מדרגה, 3 סטים של 8 עד 10. הקפידו שהירידה תיקח כשתי שניות.
- שבוע 3: אם הגעתם ל-10 נקיות בכל הסטים, יורדים מדרגה ומתחילים שוב מ-6. אם לא, נשארים.
- שבוע 4: בודקים את עצמכם: כמה חזרות אתם עושים בסט אחד במדרגה הנוכחית? כותבים את המספר, כדי שבעוד חודש תהיה לכם השוואה אמיתית.
כשכואב בשורש כף היד
כיפוף חד של שורש כף היד מפריע לרבים בהתחלה. כמה דברים שאפשר לנסות: לפזר את האצבעות וללחוץ דרך כל כף היד, ולא רק על עקב היד; להתחיל ממשטח גבוה יותר, שבו זווית הכף פתוחה יותר; או להשתמש במוטות דחיפה או במשקולות יד יציבות, כך שהשורש נשאר ישר. אם הכאב חד או נמשך, עוצרים ופונים לרופא או לפיזיותרפיסט.
בשורה התחתונה
השכיבה הראשונה לא מגיעה מכוח רצון ביום אחד, אלא מעבודה רגועה על מדרגה שאפשר לעמוד בה. בוחרים נקודת התחלה כנה, עושים שלושה סטים שלוש פעמים בשבוע, ויורדים מדרגה כשהסטים נקיים. אל תצפו ללוח זמנים קבוע: אצל אחד זה יהיה מהיר, אצל אחר ייקח יותר. העיקר שהכיוון יהיה למטה, לכיוון הרצפה.
